עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

חברים
cold bananaDanielleSNOWcosmicBFFShirמאיה נוימן
The Girl with Two Heartsאיביאנונימיץילדת החיםBe Your Own Heroפרים
Here To Loveבונז'ור ♥DarkEagleThese HeavensomeoneNutella Girl
לירון זה חולשה♥♥Emo Life100% ME❥AngelK❥עוד מוזרה בעולםTigerLily
life is sweet#פיגלי_הורן ♥
אריות ♥

אני מתה על החייה הזאת.
ובכללי על משפחת החתולים אבל במיוחד אריות..
אני לא יודעת ממש למה
הם כאלה מדהימים, הם יפים נורא ומלכותיים כאלה, אדירים וחזקים כל תנועה שלהם נעשת בביטחון...
אני חושבת שיום אחד אני רוצה להיות כזאת.
כמו אריה.
טימטם ♥

למי שלא יודע טימטם זה סוג של שוקלד כזה ממש טעים
ואני חולה על שוקולד בצורה קשה וטימטם זה אחד מאלה שאני מכורה אליהם במיחד..
לפעמים אני מרגישה שהשם הזה מתוק מידי... כזה מתוק וחמוד ומתאר כאלה חיים מושלמים ושמחים..
לא.
למרות שכשבחרתי את השם הזה אולי הם קצת היו כאלה..
לא בחרתי את השם עם הרבה מחשבה.. פשוט הייתי די מיואשת משמות תפוסים ואז ניזכרתי בזה וחשבתי למה לא? וזה היה פנוי. SO זה השם שלי עכשיו.
אבל אני חושבת שטימטם זה לא רק שוקולד בישבילי. הוא הפך להיות חלק מהעבר שלי, עבר של ילדה תמימה עם חיים יפים...
זה מסובך.. וזה כניראה לא משהו שאתם הולכים להבין.. אבל אני מבינה אז זה מספיק.
עכשיו גם לי יש...

אז ראיתי שהרבה פתחו אימייל לבלוג, וחשבתי למה לא? אז פתחתי גם.
אז אם מישהו צריך משהו, לפרוק, לשאול או סתם רוצה לדבר.. אני באמת שיותר מאשמח ♥

timtam2103@gmail.com

אל תלכו...

15/10/2013 19:10
timtam
אז.. איך אני אומר? הסוף שבוע + תחילת שבוע האלה לא היו ממש כיפים...
אני אנסה לקצר, אני אנסה להיזכר כמה שפחות אבל אני לא בטוחה שזה יעבוד...
יום חמישי כבר רציתי לכתוב את הפוסט על כמה שמעצבן אבל זה התחיל סתם מעצבן וככל שזה התקדם זה הפך לנוראי אז... 

אז יום חמישי התחיל רע סתם הייתי עצבנית וכל פעם שמישהו עשה משהו אפילו קטן רק נהייתי עוד יותר עצבנית, וגם היה לי מבחן... אבל חשבתי שאולי אחרי בצפר היום ישתפר.. טעיתי.
כבר מאז החופש אני שומרת לחברה שלי (נקרא לה נועה) על הארנב שלה, בהתחלה כי היא היתה בחו"ל אבל עכשיו היא כבר חזרה אז אני לא יודעת למה הוא עדיין היה אצלי, הוא היה בכלוב גדול בחצר - רצינו שיהיה לו קצת טבע קצת מרחב, (לפני זה הוא היה בכלוב קטן כזה..). 
היינו בפנים, אני לא שמעתי כלום אבל היא כניראה כן והיא רצה החוצה אל הכלוב וצעקה "__ צא משם!!"  -__ הוא הכלב של החברים שלנו, ההוא ששמרנו עליו, ההוא שכתבתי עליו את הפוסט הקודם.. די אירוני שבפוסט הקודם הגנתי עליו ומה שאני כותבת עכשיו שהוא עשה... אבל הוא באמת כלב מקסים ו.. ו... - יצאתי החוצה, ראיתי את  __ בכלוב שלו, של הארנב, של _!!  בשנייה הזו כבר יכולתי להבין מה קרה. יכולתי להבין אבל קיוויתי שאני טועה... "ששש" שמעתי את אמא שלי אומרת. כשהיא אמרה את זה קיוויתי שולי טעיתי, ואולי הוא בחיים, ואולי הוא רק נבהל... היא הוציאה אותו. הוא שכב לו, הגוף שלו ניראה מוזר והעיניים שלו בהו בכלום.. "לא!!" אמרתי "הוא מת??!" הרגשתי סחרחורת, הייתי מבוהלת והמומה, ואז הבזיק לי לראש: נועה! אמא שלי הכניסה אותו פנימה, התיישבתי לידו וליטפתי את פרוותו הנעימה והרכה (באמת שהפרווה שלו היא הדבר הכי נעים בעולם..) הוא עדיין היה חם... לא יכול להיות! לא יכול להיות!! חשבתי. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי הייתי עצובה כל כך אבל לא הצלחתי לבכות. אהבתי אותו כל כך. כל כך כל כך.  כל הפעמים שהבאתי לו ירקות והיסתכלתי איך הוא אוכל אותך בנגיסות קטנות וחמודות, כל הפעמים שהוא ישב לו על האבן הגבוהה והיסתכל לו למטה על "הממלכה שלו" כל הפעמים שליטפתי אותו וגם כל הפעמים שהוא קפץ ממני משאיר לי כמה סריטות... אהבתי אותו.
וידעתי כמה נועה תהיה עצובה. ידעתי שהוא אצלה כבר הרבה שנים, ידעתי כמה היא אוהבת אותו, כמה היא קשורה אליו!! 
למחורת קברנו אותו, שמנו אותו בקופסא על עלים וצמחים ופיזרנו עליו ורדים. הוא תמיד היה יפה כל כך, מרשים כל כך.. היתה לו נשמה אנושית בצורה מוזרה הוא היה שונה משאר הארנבים שראיתי...
בסוף בכיתי אבל זה גם לא היה ממש בכי בכי יותר דמעות...


ביום שבת לא מצאנו את הכלבה שלנו, את היפה שלנו. כשגם בערב לא מצאנו אותה כבר התחלנו לדאוג. הלכתי לישון מאוחר כולי סהרורית פוחדת שקרה לה משהו.. בבוקר המשכנו לקרוא לה, לחפש אותה... היא לא באה...
בסוף הייתי צריכה ללכת לבית ספר. יצאתי מהדלת והלכתי בשביל.. "אמא!!" אני צורחת. היא שכבה שם. על האדמה. בין השיחים. פשוט שכבה שם.
בכיתי כל כך אבל לא בכיתי בכלל הבכי פשוט לא יצא. פשוט לא קלטתי - היא היתה מתה!! והיא היתה אצלנו כל כך מעט זמן! רק אימצנו אותה אבל כבר מהיום הראשון אהבנו אותה כל כך! היא היתה מדהימה.
אמא שלי נגעה בה. אני מניחה שהיא היתה קרה, נוקשה, מתה.
בכל זאת הלכתי לבית ספר. ידעתי שלהישאר לבד בבית לא יעשה לי טוב הפעם...

הגעתי ראשונה. שמעתי מוזיקה ניסיתי לשקוע בתוכה ניסיתי לא לחשוב עליה...
אחר כך נועה הגיעה. כן דווקא נועה מכל האנשים, עם עוד מישהי אבל עדיין היא. הוצאתי את האוזניות וחיבקתי אותה. פשוט התחבקנו. דמעות זלגו על לחייה (היא לא ידעה שהיפה שלי מתה. היא אפילו לא ידעה שהיפה שלי קיימת. אפחד מהכיתה לא ידע שהיתה לי כלבה..).
ישבנו שם אני והיא ועוד ילדה וכל פעם הגיע מישהו ושאל אותה מה קרה...
אחר כך כשהשיעור התחיל יצאנו החוצה ישבנו שם שתינו ודיברנו על איזה ארנב מדהים הוא היה דיברנו הרבה ובכינו. בסוף סיפרתי לה שהיתה לי כלבה, סיפרתי לה שהיא מתה בבוקר. היינו עצובות עוד יותר. אבל היינו כל היום ביחד, עודדנו אחת את השנייה, חלקנו חיבוקים.. אני חושבת שזה קירב ביננו. זה היה נורא אבל זה קירב ביננו, אחרי תקופה ארוכה שהיינו די רחוקות...


רציתי לכתוב פוסט על הריצה שלנו, משהו שקרה לנו כל יום, משהו שאהבתי כל כך... אבל היא כבר לא פה...
קברנו אותה (יותר נכון קברו אותה. אני הגעתי אחר כך) הנחנו על הקבר זר פרחים, ודיברנו אליה. על כמה שהיא היתה נפלאה וכמה שאנחנו אוהבות אותה...
זה היה שונה לחזור הביתה ולדעת שהיא כבר לא שם כדי לקפוץ עלי כשאני מגיעה וללקק אותי בכל מקום אפשרי. לשמוח איתי או אפילו להיות איתי עצובה... היא שמחה אותי כל כך! התקופה שהיא היתה אצלנו היתה כל כך שמחה פשוט הייתי כמה בבוקר שמחה יותר כי ידעתי שהיא שם...

יפה שלי. אני אוהבת אותך כל כך. את כל כך יקרה לי. כל כך שונה בלעדייך. כל כך עצוב. אני לא אתחיל לכתוב עכשיו את כל הפעמים ששמחנו ביחד את כל הדברים שעשינו ביחד, איך צחקנו ואיך רצנו ואיך השתוללנו.  כי יש כל כך הרבה...
אני אוהבת אותך. כולם אהבו אותך, כל אחד שראה אותך ישר ראה כמה מדהימה את...
כל פעם שחייכת גרמת לי גם לחייך...

גם כשאני לא לגמרי חושבת עלייך, גם כשאני קצת שמחה אני מרגישה שמשהו מפריע לי, שמשומה עצוב לי, ואני נזכרת...

אפשר לומר שהחיים בינתיים יחזרו להיות כמו שהם היו לפני שלקחנו אותך. אבל הם בכל זאת יהיו שונים. כי הפעם יהיה את החור הזה, את הידיעה שמשהו חסר את העצב כי המשהו הזה זו את...

  אני אוהבת אותך.


 
                         


desperateSuzanמאיה נוימןcosmicBFFHere To Lovelife is sweetפרים❥AngelK❥
מאיה נוימן
15/10/2013 23:34
אני עצובה!! גרמת לי לבכות!! טימטם אין לי מילים.. אני פשוט מצטערת.. מצטערת שנפגעת והיא כבר איננה.. מצטערת שבזכות ארנב שמת התקרבת לחברה שלך.. ולא בזכות משהו שמח... אני מצטערת שלא הייתי שם לנחם אותך.. ואני מצטערת שאיבדת מישהי כל כך יקרה... אבל אני הכי מצטערת שלא הכרתי את לנה המקסימה והמיוחדת שלך... טימטם אני אוהבת אותך... ואני תמיד אתמוך בך... ותזכרי דבר אחד: אפילו שהיא מתה הזכרונות שלך ושלה לא ימותו איתה.. הם תמיד ישארו אצלך בלב :-)
נועה?! מאיפה הבאת את זה?!?!
חח סתם... טימטם יפה שלי, חברה שלי, אהובה שלי,
אני אוהבת אותך!! תמיד!!
מאיה...3>
timtam
16/10/2013 06:39
תודה אהובה ♥
וכתבתי בהתחלה שאני אקרא לה נועה... (למה להשתמש בשם האמיתי??)
מאיה נוימן
16/10/2013 20:46
חחח סתם זה הצחיק אותי :-)
cosmicBFF
16/10/2013 16:12
זה עצוב..עצוב כלכך,קשה מאוד לאבד מישהו כה קרוב,מישהו שאהבת...אני בוכה יחד איתך♥♥
XOX(O
timtam
16/10/2013 18:54
תודה רבה ♥♥
(זה מ-O? כי זה כאילו XOX(O אז לא הייתי בטוחה...)
תודה שוב..
cosmicBFF
17/10/2013 18:23
כן,זו O ♥
(O)
Here To Love
17/10/2013 21:53
באמת עצוב אך עם זאת מרגש ויפה ♥♥
18/10/2013 08:02
כלבים וארנבים הם בין הדברים שאני הכי אוהבת בעולם הזה (הדבר הראשון זה את המשפחה שלי , החברים שלי , וחתולים..).
סיפור ממש עצוב...
02/11/2013 22:25
באמת עצוב לי על הארנב והכלבה... :(
אבל בנוגע לחברה שלך, זה נראה כמו חברות יפה ביניכן :)..
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
♥ הארי פוטר ♥

הארי פוטר זו חולשה.
אני מאוהבת בזה!!
בספר והסרט הגאוניים שנקראים הארי פוטר.
כל מילה שם מתאימה בדיוק. הכל מתחבר כל פרט קטן שניראה לגמרי לא חשוב מתחבר בסוף ויוצר את הסיפור..
זה פשוט כל כך מדהים ו- אי אפשר להסביר את זה...
מטרה

להצליח להישתחרר
להצליח להיפתח
להצליח לספר
להצליח לדבר

זה יכול להיות בבלוגר יכול להיות ביומן ויכול להיות למישהו...
פשוט להצליח להשתחרר...